תביעת ביטוח אחריות מקצועית בבנייה 

העובדות

משפחות רוזנבליט וסרולוביץ בנו שני בתים צמודים בבני-ברק. הבתים תוכננו על ידי המהנדס אנטולי רוזנצוייט. עוד בשלב הקמתם התגלו בבתים סדקים. הסדקים תוקנו עם גילויים. לטענת הדיירים, רוזנצוייט אחראי לנזקים שנגרמו עקב רשלנותו המקצועית.

לרוזנצוייט היה ביטוח אחריות מקצועית בחברת הביטוח הדר. רוזנצוייט טען כי הדר חייבת לשפותו עבור כל נזק שהשופט יקבע כי הוא חב בו.

המחלוקת

הדר טענה כי פוליסת ביטוח אחריות מקצועית אינה מכסה מקרה זה. הפוליסה נועדה לשפות מבוטח בקשר לנזק הנובע מהפרת חובה מקצועית אשר מקורה במעשה רשלנות, טעות, או השמטה אשר נעשו על ידי המבוטח.

במקרה זה, טענה הדר, לא רשלנות או טעות גרמו נזק לבתים, אלא הפרת תקן מכוונת מצד רוזנצוייט.

סטיה מתקן כדי להוזיל מחירים

עוד בטרם הגשת התביעה, חוקר פרטי מטעם הדר שוחח עם רוזנצוייט בנוגע לנסיבות המקרה. פרטי השיחה נרשמו על ידי החוקר, ורוזנצוייט חתם על הרישום.

רוזנצוייט סיפר לחוקר כי הבעיה העיקרית בתוכניות הקונסטרוקציה שנעשו על ידו, הייתה חריגה שחרג מנתוני חוזק החומרים כפי שנדרש על פי התקן הישראלי. לטענת רוזנצוייט הוא עשה זאת על מנת להוזיל את עלויות הבניה כדי שיהיו מרוצים ממנו, שכן התחרות בשוק חזקה. אם לא מוזילים מחירים, טען רוזנצוייט, אי אפשר לשרוד.

פעולה מתוך מניע פסול

רוזנצוייט טען כי הסטייה שהוא סטה מהתקן הישראלי מהווה טעות, רשלנות או הפרה של חובה מקצועית המכוסים בפוליסה לאחריות מקצועית.

רוזנצוייט טען עוד כי את הפוליסה שנוסחה על ידי המבטחת, יש לפרש נגדה. לטענת רוזנצוייט, הפוליסה מכסה אפילו מעשים שנעשו תוך זלזול בכללים המחייבים.

השופט גבריאל קלינג מבית משפט המחוזי בתל-אביב, בפניו נדונה התביעה, דחה את טענות רוזנצוייט.

לדעת השופט, הפוליסה לא נועדה לכסות מעשה מכוון של המהנדס המבוטח, שבמודע פעל בניגוד לאמור בתקן מתוך מניעים פסולים.

הצגת מחיר זול ללקוחות, ציין השופט, עולה כדי מרמה של הלקוחות. משפחות רוזנבליט וסרולוביץ סברו שהם מקבלים מרוזנצוייט שירות מקצועי של מהנדס, הפועל על פי הכללים המחייבים את העוסקים במקצועו. רוזנצוייט לא אמר בשום הזדמנות, כי שיתף את רוזנבליט וסרולוביץ בסוד העלויות, תוך דריסת כללים שעל פיהם היה מחוייב לפעול.

השופט ציין כי הוא מוכן לקבל שפוליסת ביטוח אחריות מכסה מקרה בו סטה מבוטח מהאמור בדין או בתקן. מירב האירועים העולים כדי התנהגות המזכה את הנפגע בפיצוי מהווים סטיה מדרך התנהגות שהותוותה בדין, בכללים או בתקן. חבותו של המבטח מותנית בחבותו של המבוטח כלפי הניזוק. זו מושתתת בדרך כלל על עוולה.

עם זאת, ציין השופט, מעשים מכוונים של מבוטח, כמו מעשיו של רוזנצוייט במקרה שלפנינו יוצאים מגדר הפוליסה.

כיסוי ביטוחי למעשים מכוונים נוגד את תקנה הציבור. לא יעלה על הדעת שמהנדס, כדוגמא שבפנינו, יאמר בלבו שאין לו לחשש מסטייה מהנאמר בתקן, כדי למשוך ולרצות לקוחות, באשר כל אירוע שיגרום לנזק יהיה מכוסה על ידי המבטח.

מסר למבוטח

אין להתעלם, הוסיף השופט, כי ביטוח אחריות טומן בחובו את המסר למבוטח כי גם אם ינהג שלא כשורה, לא ישא באחריות כספית למעשיו. למראית עין יש כאן מתן סיוע למעוול. זאת הסיבה כי בעבר ביטוח מעין זה נאסר. כיום מעדיף הדין הבטחת פיצוי לנפגע והגנה על המבוטח בפני התרוששות כספית שעלולה לבוא בעקבות תביעת נזיקין.

אולם הגבול לכך הוא מעשים מכוונים של המבוטח.

מתן כיסוי ביטוחי למעשים מכוונים נוגד את תקנת הציבור, באשר יש בו משום עידוד לגרימת נזק ולזלזול בחיי הזולת וברכושו.

מניעת הגנתו של הביטוח על פעולותיו של רוזנצוייט, ציין השופט, עשוי להרתיע אחרים מלכת בדרכו הפסולה.

ברוח זו נקבעה הוראת סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א- 1981 בה נאמר כי מקום שמקרה הביטוח נגרם בידי המבוטח במתכוון, פטור המבטח מחבותו.

סעיף זה הוא קוגנטי ולא ניתן להתנות עליו.

התוצאה

על יסוד האמור לעיל השופט פטר את הדר משיפוי רוזנצוייט על הנזקים שנגרמו עקב מעשיו.

רוזנצוייט עצמו חוייב לשלם למשפחות רוזנבליט וסרולוביץ את הנזקים שנגרמו להן כתוצאה מהסדקים שהתגלו בבתיהם.


ת. א. (מחוזי ת"א) 168/90 י. רוזנבליט ואח' נ' אנטולי רוזנצוייט ואח' ניתן ביום 10.2.2000.

מסמך 381